אבות דרבי נתן
שמעון הצדיק היה משירי אנשי כנסת הגדולה הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. על התורה כיצד הרי הוא אומר (הושע ו) חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעולות מכאן לעולה שהיא חביבה מזבחים מפני שהעולה כולה כליל לאישים שנאמר (ויקרא א) והקטיר הכהן את הכל המזבחה ובמקום אחר הוא אומר (ש״א ז) ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה עולה כליל לה׳ ותלמוד תורה חביבה לפני המקום מעולות לפי שאם אדם למד תורה יודע דעתו של מקום שנאמר (משלי ב) אז תבין יראת ה׳ ודעת אלהים תמצא. מכאן לחכם שיושב ודורש בקהל שמעלה עליו הכתוב כאילו הקריב חלב ודם לגבי מזבח שני ת״ח שיושבים ועוסקים בתורה ועברה לפניהם כלה או מטה של מת אם בידן כדי צרכן אל יבטלו ממשנתן ואם לאו יעמדו וישנו ויקלסו לכלה וילוו למת :
מסכת סופרים
אלו כתובין חסרון וי"ו וקוראין בוי"ו ויעלהו אמרו ויאמרו וידברו (ויקחו) [יקחו] ויתנהו ואכלו יחדיו (יהללו) [וחללהו] ויעלו (שמו) [שויו] וקבלו מלכיה וחילופיהן רגלי שמטוה ויצוה נכחו שער העין ויקראו לו ויקהל תפס:
תלמוד ירושלמי מגילה
הלכה: רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְייָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. אָ֣ז יִבְנֶ֤ה יְהוֹשֻׁ֨עַ֨ מִזְבֵּ֔חַ לַֽײ֨ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַר֭ עֵיבָֽל׃ אֵין לִי אֶלָּא הַר עֵיבָל. שִׁילֹו מְנַיִין. וַיִּקַּ֣ח שְׁמוּאֵ֗ל טְלֵ֤ה חָלָב֙ אֶחָ֔ד וַיַּֽעֲלֵה֧וּ עוֹלָ֛ה כָּלִי֖ל לַֽײ֨. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. שָׁלשׁ עֲבֵירוֹת הוּתְּרוּ בְשֵׂייוֹ שֶׁלְשְׁמוּאֵל. הוּא (ועירו) [וְעוֹרוֹ] וּמְחוּסָּר זְמַן וְלֵוִי הָיָה. אָמַר רִבִּי יֹוסֵה. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. שֶׁבַע עֲבֵירוֹת הוּתְּרוּ בְּפָרוֹ שֶׁלְגִּדְעוֹן. אֲבָנִים פְּסוּלוֹת וַעֲצֵי אֲשֵׁירָה וּמוּקְצָה וְנֶעֱבַד וְלַיְלָה וְזָר וְאִיסּוּר בָּמָה. מָאן דְּבָעֵי ישְׁמְעִינָהּ טַבָּאוּת מִן הַהִיא דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וּתְשׁוּבָתוֹ הָֽרָמָ֨תָה֨ כִּֽי־שָׁ֣ם בֵּית֔וֹ וְשָׁ֖ם שָׁפָ֣ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּחַ֭ לַֽײ֨׃ כָּתוּב וַיָּ֣רֶם הַ֠טַּבָּח אֶת־הַשּׁ֨וֹק וְהֶֽעָלֶ֜יהָ וַיָּ֣שֶׂם ׀ לִפְנֵ֣י שָׁא֗וּל וגו׳. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. שֻׁקָּא וְשׁוֹפָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. שֻׁקָּא וְאַלְיָה. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. חֲזֶה וְשׁוֹק. דְּאָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. חֲזֶה וְשׁוֹק לַכֹּהֲנִים בְּבָמָה גְדוֹלָה וְלַבַּעֲלִים בְּבָמָה קְטַנָּה. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. עוֹר הָעוֹלָה לַכֹּהֲנִים בְּבָמָה גְדוֹלָה וְלַבַּעֲלִים בְּבָמָה קְטַנָּה. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. תְּרוּמַת תּוֹדָה לַכֹּהֲנִים בְּבָמָה גְדוֹלָה וְלַבַּעֲלִים בְּבָמָה קְטַנָּה. רִבִּי יֹוחָנָן בָּעֵי. הַלַּיְלָה מָהוּ שֵׁיְּהֵא כָשֵׁר בַּבָּמָה. הָתִיב רִבִּי לָֽעְזָר. וְהָֽכְתִיב וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל פּוּצוּ בָעָ֡ם וַֽאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֡ם הַגִּ֣ישׁוּ אֵלַי֩ אִ֨ישׁ שׁוֹר֜וֹ וגו׳. וּכְתִיב וַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חוֹטִאים לַֽיִהֹוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַל־הַדָּ֑ם וגו׳. הָא כֵיצַד. הַלַּיְלָה לַחוּלִין וְהַיּוֹם לַמּוּקְדָּשִׁין. כַּד שָׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יָפֶה לִימְּדָנוּ רִבִּי לָֽעְזָר.